מנהיגים רעים ואידיוטים שימושיים

סיוט חוזר ונשנה בהיסטוריה היה הגעתם של מנהיגים נבחרים שצברו כוח באמצעות קידום רגש פופוליסטי כלפי נושאים מפלגים כמו הגירה, עוינות גזעית ומאבק מעמדי. הבטחתם לשינוי תגיע עם מחיר - הגילוי שהכוח המבצע מספק את הסמכות לשנות את מכניקת הממשל כדי להתאים למטרתם. השינוי יגיע בצורה של פעולה שיפוטית ולחץ כלכלי על מוסדות שנועדו לרסן את הפעלת השרירותיות של הכוח המבצע לטובת הציבור, ושיטור החברה באמצעים חלופיים. הדפוס מוכר שהתרחש במהלך המאה ה-20, בעיקר ברוסיה הסובייטית ובגרמניה הנאצית. הוא הוביל ליצירת משטרים סמכותניים מדכאים שלא רק ביססו שליטה על החברה שלהם, אלא גם הכתיבו מדיניות חוץ שהפכה את העולם לפחות בטוח. ... עוד מנהיגים רעים ואידיוטים שימושיים

מלחמה שונה: מידול תוצאה במלחמה אסימטרית ולא קונבנציונלית

למרות עליונות ברורה בחימוש, בתחמושת ובמספר החיילים, מדינות מועדפות, לא פעם, נכשלו בהרבה בציפיות בכל הנוגע להשגת מטרותיהן במלחמה. גורמים רבים יכולים להסביר זאת - שטח, מורל, לוגיסטיקה, יכולת תעשייתית ומימון, בין היתר, שאליהם רמז קרל פון קלאוזביץ בספרו המשפיע, "על המלחמה", שפורסם בשנת 1832. חשוב מכך, מודלים ניבוייים של תוצאות המבוססים בעיקר על משתנים שנלקחו מחוויות המלחמה של המאות ה-19 וה-20 נראים כבלתי מספקים במאה ה-21. סגנון ניהול המלחמה הסובייטי הישן של רוסיה משך במהירות תשומת לב בינלאומית בשלבים המוקדמים של פלישתה לאוקראינה, כאשר היא נכשלה בהשגת מטרתה לכבוש את קייב ונאלצה לסגת לחלק המזרחי של המדינה, שם נותרה תקועה במידה רבה במהלך ארבע השנים שלאחר מכן. מספר נסיגות באו בעקבות חידושים מהירים באסטרטגיית ההתנגדות של אוקראינה, שהתפתחו לא רק בשדה הקרב אלא גם במאמציה לערער את כלכלת רוסיה. ... עוד מלחמה שונה: מודל תוצאה במלחמה אסימטרית ולא קונבנציונלית

ולדימיר פוטין והגבעה שעליה הוא נמשך למות

האם ולדימיר פוטין מסוגל להתמודד עם החששות הגוברים בנוגע למצב העניינים ברוסיה שנגרמו עקב מלחמתו באוקראינה? נטייתו לסכסוכים שלטה במדיניות לאורך רוב 25 שנות כהונתו כמנהיג, החל במלחמתו בצ'צ'ניה (1999 - 2009), ולאחר מכן בפלישה לגאורגיה (2008), מלחמת דונבאס (2014 - 2022), מלחמת האזרחים בסוריה (2015 - 2024), ועד לפלישה לאוקראינה (2022 - היום). האסטרטגיה הזו שמרה על גרסתו של פוטין לאתוס הרוסי ההיסטורי של "האיש החזק" בראש גורלה של רוסיה, כזה שבו ביטחון המדינה בא על חשבון חופש הפרט. בתהליך, פוטין הבטיח לעצמו את הכוח שהיה בעבר ברשות אבותיו הצאריים, אך כעת עם היתרון הנוסף של מנגנון ביטחון פנימי מתוחכם הרבה יותר. הבעיה העומדת בפניו ברגע זה היא החומה שבה נתקל הן מבחינה צבאית והן מבחינה כלכלית. השאלה שעומדת כעת בפני הרוסים חייבת להסתובב סביב האם פוטין מסוגל נפשית להתגבר על חסרונותיו שלו כדי להציל את המדינה מחורבן. ... עוד ולדימיר פוטין והגבעה שעליה הוא נמשך למות

הכוריאוגרפיה של "שיחות השלום" הנוכחיות בין אוקראינה לרוסיה וארה"ב

הסבב השני של משא ומתן לשלום התלת-צדדי נערך באבו דאבי ב-4-5 בפברואר 2026, לאחר שיחות ראשוניות שהתקיימו ב-23-24 בינואר 2026. הפסקת אש בת שבוע בתיווך ארה"ב, שחסכה בעיקר על תשתיות אנרגיה, הוכרזה על ידי ממשל טראמפ ב-29 בינואר, ותיכנס לתוקף לפני סבב השיחות השני, בתקופה שבה טמפרטורות החורף ירדו באופן דרמטי. עם זאת, פרשנותה של מוסקבה להפסקת האש העניקה לה ארבעה ימים לכל היותר ותכלול רק את קייב, בעוד שאוקראינה נאלצה לכאורה להתחשב בכל רוסיה. כצפוי, בלילה שבין 2 ל-3 בפברואר, רוסיה שיגרה למעלה מ-450 רחפנים ויותר מ-70 טילים, 32 מהם טילים בליסטיים, שכוונו ספציפית למתקני אנרגיה ב-27 אתרים בלפחות שישה אזורים באוקראינה, ושיבשו את אספקת המים, החשמל והחימום. יותר מ-1,170 בנייני דירות בקייב לבדה איבדו חום כאשר הטמפרטורות בחוץ ירדו ל-20- מעלות צלזיוס. בלילה שלאחר מכן אירעה פיגוע דומה שפגע בבנייני מגורים ובתי ספר, וגרם למספר נפגעים. העובדה שהתקפות אלו בישרו את הסבב השני של "שיחות השלום" מעידה על התעלמותו של ולדימיר פוטין מניסיונות לחפש פתרון למלחמה שבה הוא ועמיתיו בקרמלין ממשיכים להנציח פשעי מלחמה שהצטברו יחד לקריאות לרצח עם. ... עוד הכוריאוגרפיה של "שיחות השלום" הנוכחיות בין אוקראינה לרוסיה וארה"ב