מנהיגים רעים ואידיוטים שימושיים

סיוט חוזר ונשנה בהיסטוריה היה הגעתם של מנהיגים נבחרים שצברו כוח באמצעות קידום רגש פופוליסטי כלפי נושאים מפלגים כמו הגירה, עוינות גזעית ומאבק מעמדי. הבטחתם לשינוי תגיע עם מחיר - הגילוי שהכוח המבצע מספק את הסמכות לשנות את מכניקת הממשל כדי להתאים למטרתם. השינוי יגיע בצורה של פעולה שיפוטית ולחץ כלכלי על מוסדות שנועדו לרסן את הפעלת השרירותיות של הכוח המבצע לטובת הציבור, ושיטור החברה באמצעים חלופיים. דפוס זה מוכר שהתרחש במהלך המאה ה-20, בעיקר ברוסיה הסובייטית ובגרמניה הנאצית. הוא הוביל ליצירת משטרים סמכותניים מדכאים שלא רק ביססו שליטה על החברה שלהם, אלא גם הכתיבו מדיניות חוץ שהפכה את העולם לפחות בטוח.

שני מנהיגים מזדקנים, ולדימיר פוטין ודונלד טראמפ, נקטו כעת במסלול דומה כלפי סדר יום אנוכי שנועדו להבטיח מורשת כלשהי אשר, מבלי ידיעתם, תשיג את ההפך ממה שנועד. כל אחד מהם כבר הצליח לפגוע במעמד המוסרי של מדינותיו וביש את עצמו בתהליך. שניהם נחושים לסדר מחדש את הסדר הבינלאומי , אך לא באמצעות תחושת אלטרואיזם שתספק את רווחתם של כל העמים. במקום זאת, מטרתם היא להבטיח שהחזקים יירשו את הזכות להכתיב את תנאיהם עבור שאר האנושות שאין לה את היכולת לרתום את אותו כוח הרסני שיש להם. הלקחים שנלמדו לכאורה מסכסוכי מלחמת העולם במאה האחרונה נראו טרנספורמטיביים ומתמשכים, אך כעת נכנעים שוב לכוחות האוטוריטריות באופן המאיים על תוצאה דומה. ההבטחה של האומות המאוחדות וסוכנויות בינלאומיות אחרות כמו בית הדין הפלילי הבינלאומי להגביל מנהיגים כאלה ואת משטריהן לא הספיקה כדי להבטיח לעולם את הסדר הדרוש לו כדי לתפקד לטובת כל העמים. התקווה לאנושות כיום תלויה לא רק בתוצאות המלחמות שהמנהיגים הללו פתחו בהן, אלא גם ברצון של אלו, מקומיים ובינלאומיים, אשר חייבים להתנגד להשפעתם.

ולדימיר פוטין נפגש עם דונלד טראמפ בפסגת ה-G20 באוסקה, יפן, יוני 2019. צילום: הקרמלין

טראמפ, 
הנשיא תופס את מרכז מעגל הנאמנים ובני משפחה אשר ביצעו שחיתות בקנה מידה שלא נראה כמותו בממשל האמריקאי. הכבוד של טראמפ לפוטין, למרות ההיסטוריה של האחרון בהתעלמות מפעילות פלילית הן מבית והן בינלאומית, אינו מפתיע בהתחשב בחוסר המוסריות של אופיו. כוונתו לוותר על מכסים על קוני אנרגיה רוסית שהוטלו על ידי הצעת חוק גרהם, שעברה בסנאט ברוב של 86-11 ועליה חתם לאחרונה, לא צפויה להתערער על ידי הנזיפה הדו-מפלגתית הזועמת שבאה בעקבותיה. ה"עסקה", כפי שכינה אותה טראמפ, בתמורה לאמריקאי שנכלא על ידי הרוסים, לא רק שחררה אנרגיה רוסית לייצוא בכמויות שלא הספיקו כדי לטפל במחסור בדלק האמריקאי, אלא ויתרה גם על סנקציות על רוסים בודדים שהיו שותפים למאמץ המלחמתי של פוטין, על המוסדות הפיננסיים של רוסיה ואפילו על צי הצללים הבלתי חוקי שלה. בתגובה לחדשות, טום ניקולס ב"אטלנטיק": "טראמפ הוא אדם חלש שמאוים על ידי אנשים חזקים וחכמים יותר", ואנדרו מקארתי ב"נשיונל ריוויו" הוסיף כי הנשיא האמריקאי "צידד בתוקפן הטוטליטרי על הדמוקרטיה האירופית בעלת הברית, אותה הוא טורף". גם המהלך של טראמפ הזמין צורות ביקורת, בארץ ובחו"ל, והפך אותו למוקד ללעג ציבורי בזמן לא מתאים במיוחד לפני בחירות האמצע במדינה. התרברבותו כלפי המנהיג הרוסי העלתה מחדש את התווית המיוחסת לו כ"אידיוטהשימושי" של רוסיה, מונח שהקרמלין משתמש בו כדי לסווג את אלה הכפופים למטרתם. כדי להחמיר את המצב, סטיבן ויטקוף, שליחו "המיוחד" של טראמפ לרוסיה, ששימש כמנהל משא ומתן מרכזי בשיחות השלום, התייחס מבלי משים לפוטין כ"הומניטרי" לרגל שחרורו של שבוי המלחמה האמריקאי, ככל הנראה אדיש לעברו הפלילי של פוטין ולפשעי המלחמה המתמשכים שלו. 

נשיא רוסיה ולדימיר פוטין לוחץ ידיים עם שליחו המיוחד של הנשיא דונלד טראמפ, סטיב ויטקוף, במהלך ביקור בקרמלין ב-5 בספטמבר 2026. צילום: הקרמלין

באופן קריטי יותר, לאחרונה התפרסמו חדשות על שיבושים בלתי צפויים במערכת Starshield, המפעילה תקשורת לוויינית ברמה צבאית עבור יישומי הגנה, ובמערכת Starlink, שתיהן בשימוש הצבא האוקראיני. ההגבלות מנעו יירוט של רחפנים רוסיים המכוונים לערים באוקראינה. Starlink סיפקה גם יכולת מיקוד לתקיפות על מתקני אויב בשטחים הכבושים זמנית של אוקראינה, כמו גם אמצעים לאספקה ​​אווירית של מזון ומים לקידום עמדות בחזית. כעת נראה כי אילון מאסק היה אחראי להחלטה למנוע את האחרון עבור אוקראינה, אם כי קשה להבין כיצד זה היה קורה ללא ידיעת ממשל טראמפ או לפחות זו של משרד ההגנה האמריקאי. מערכת Starshield, בפרט, נשלטת על ידי הפנטגון וקבוצה דו-מפלגתית של סנאטורים קראה למפקח הכללי של משרד ההגנה לחקור את חוסר השיקול דעתו.

בתוך הפיאסקו הזה, טראמפ קרא להחלפת ולעריכת בחירות בזמן שהמלחמה נמשכת ללא הפוגה בשטח אוקראינה. הוא האשים את זלנסקי במחסור בסולר בארצות הברית, תוך שהוא מסיט את האחריות המשמעותית שלו למשבר העולמי עם המלחמה שפתח במזרח התיכון. הקמפיין של אוקראינה המכוון נגד בתי הזיקוק של רוסיה החל בשנת 2023, הרבה לפני מלחמתו של טראמפ. הוא נועד להפחית את הכנסות יצוא הנפט שרוסיה קיבלה למימון מכונת המלחמה שלה ולהפחית את זמינות הדלק לצבאה לניהול המלחמה. הקמפיין הסלים בהדרגה עם 32 תקיפות שנרשמו במהלך חמשת החודשים הראשונים של 2026, והביא לכך שרוסיה נאלצה להגביל או לאסור יצוא סולר כדי להבטיח את עתודותיה. המאמץ הצליח להפחית את עיבוד הנפט הגולמי של רוסיה לשפל של 20 שנה ולהוריד את כושר זיקוק הנפט ביותר מ-40%.

לפני 2026, רוסיה לא סיפקה ייבוא ​​נפט ישיר לארצות הברית עקב איסור שהוטל על נפט גולמי ונגזרות נפט שלה. האירוניה עבור טראמפ מתמקדת בעובדה שמשבר הסולר שלו הסלים עם תחילת מלחמתו במזרח התיכון בפברואר 2026, וכתוצאה מכך מחירי הסולר עלו לשיא בספטמבר . האיומים הקיימים כעת במצרי הורמוז במפרץ הפרסי, שם עד 20% מהמעבר עדיין מוגבל ונתונים לשינוי לרעה בכל עת, ומצרי באב אל מנדב בים סוף, שם כ-90% ממעבר הנפט נפגע, הם הסיבה העיקרית לטיפשותו של טראמפ, ולא אוקראינה.

בנוסף, רוב הנפט הגולמי הזר הנכנס לארצות הברית מגיע מקנדה, המהווה למעלה מ-60% מכלל יבוא הנפט הגולמי, כאשר מקסיקו מדורגת במקום השני ומספקת למעלה מ-10%. נפט גולמי כבד ​​בפרט מזוקק בארצות הברית לסולר דל גופרית ודלקים אחרים. למעשה, בתי זיקוק אמריקאים במערב התיכון מוגדרים במיוחד לעיבוד הנפט הגולמי הכבד המיובא ממערב קנדה. המצב מדגיש היבט מביך נוסף של מדיניות החוץ של טראמפ, אשר מכוונת לקנדה ביחסי הסחר, ואשר כלכלנים ביקרו אותו על עיוות העובדות המצדיקות את גישתו. מלחמת סחר החלה ללא סיבה והמשיכה וכללה איסורי יבוא מוחלטים על מוצרים מסוימים. נראה כי המצב כעת מסביר, בין היתר, מדוע טראמפ קורא לרוסיה לקבל סולר כאשר עתודותיה של רוסיה עצמה נראות לא מספקות, ולא מקנדה, שאיתה ארה"ב חולקת צינור ישיר.

פוטין,
המנהיג הרוסי, אינו יודע דבר על מוסר וניתן לזקוף קרדיט על הקמת קלפטוקרטיה ניכרת משלו, אותה הוא מסווה בצורת ממשלה לגיטימית במידה שולית. אלימות פוליטית היא התנהגות מקובלת כאשר היא זוכה לאישורו. הרעלתו של אלכסנדר ליטוויננקו באנגליה עם פולוניום-210 בשנת 2006, הירי בבוריס נמטסוב על גשר במוסקבה בשנת 2015, והרעלתו של אלכסיי נבלני ברעלן קטלני מסתכמים בהתנקשויות של חלק מהרבים שדחו את פוטין בצורה כזו או אחרת. הנוהג נותר עקבי לאורך כל כהונתו של פוטין ומהווה אמצעי מוכר לשמירה על שליטה במצבים בהם לא ניתן לפתור את העניין בדרך אחרת. ההתנקשות הבולטת ביותר שנבעה ממלחמתו של פוטין באוקראינה הייתה זו של יבגני פריגוז'ין בשנת 2023 בעקבות המרד המזוין של קבוצת וגנר שלו נגד ההנהגה הצבאית של רוסיה. הוא חוסל על ידי פצצה שהוטמנה במטוסו באוויר.

אחת מיאכטות העל של פוטין, השחרזאדה באורך 146 רגל, הוחרמה על ידי הרשויות האיטלקיות. קרדיט צילום: DrDuu 007 ללא שינויים.

פוטין, שאולי אפילו יותר אנוכי מאשר עמיתו האמריקאי, יכול לטעון למספר מגורים רשמיים, וילות או ארמונות ברחבי רוסיה. המפוארים שבהם נמצאים בסוצ'י לאורך חוף הים השחור המזרחי ועל שפת אגם ולדאי, מצפון-מזרח למוסקבה. פוטין מקושר גם לצי של עד 10 יאכטות ויאכטות- על הקשורות לחברות קש או לשותפים של אוליגרכים. הבולטות שבהן הן יאכטת-העל גרייספול, בשווי 100 מיליון דולר, אשר לוותה לאחרונה על ידי משחתת עד שכיבתה את המעקב הימי הדיגיטלי שלה ונעלמה מהעין, והשחרזדה, בשווי 700 מיליון דולר, הנמצאת כעת באיטליה לאחר שנתפסה על ידי הרשויות האיטלקיות.

רכוש זה מחוויר בהשוואה לפנטזיה האימפריאליסטית האנוכית שלו לשיקום האימפריה הרוסית, מאמץ שמתגלה כגשר רחוק מדי. המלחמות בצ'צ'ניה, גאורגיה, ובמיוחד כעת, באוקראינה, הוכיחו את עצמן כאבני נגף, כאשר המלחמה האחרונה לא רק מאיימת על כלכלת רוסיה , אלא גם מראה כי הצבא שלה אינו יעיל כפי שפורסם. אך הוא ממשיך למרות שאיבד קרקע באוקראינה ודלדול כוח האדם והחימוש של צבאו, משום שאינו מסוגל לעצור מחשש לאבד את מה שנותר ממעמדו מבית ואולי גם את חייו. כעת, כפושע מלחמה שהואשם, פוטין ממשיך לצבור רשימה של פשעי מלחמה עם קמפיין של הרס בוטה של ​​תשתיות אזרחיות והרג אזרחים חפים מפשע. לא לו ולא לחברתו אין כל הצדקה למעשים אלה, שיכולים רק להטיל אימה ולשעבד עם הנחוש להבטיח דמוקרטיה ראויה, חופשייה מהשפעת המשטר המדכא של רוסיה.

חדר ניתוח לב במכון סטראז'סקו של האקדמיה הלאומית למדעי הרפואה בקייב נהרס לאחרונה על ידי תקיפת מזל"ט רוסי. קרדיט צילום: אוקראינה דרך X

ב-4 בפברואר 2022, מיד לפני טקס הפתיחה של אולימפיאדת החורף ו-20 יום לפני הפלישה לאוקראינה, נפגש פוטין עם שי ג'ינפינג. סדר היום כלל הסכם לרוסיה לספק לסין גז טבעי נוסף, הצהרה משותפת על שיתוף פעולה סין-רוסי והצהרה מוזרה למדי המתנגדת להתרחבות נוספת של נאט"ו. ההצהרה תאמה את טיעונו הקודם של פוטין נגד "התערבות" נאט"ובגבול המערבי של רוסיה, טיעון ששירת יותר את גרסתו המעוותת לאירועים מאשר את מה שהמציאות הצהיר בפועל. למעשה, מדינות מזרח אירופה, בפרט, דרשו באותה תקופה חברות בנאט"ו, ארגון הגנתי, כאמצעי להגנה על האינטרסים הלאומיים שלהן מפני כל תוקפנות רוסית עתידית. זיכרונות לא נעימים של מיתון כלכלי ודיכוי חברתי שסבלו תחת עול ההגמוניה הרוסית במהלך המלחמה הקרה עדיין שררו.

מאז, סין תמכה באופן מהותי ברוסיה במהלך המלחמה, והפכה לבעלותה של רוסיה שוק ראשוני עבור נפט וגז אשר הוטלו על ידי המערב. בין דצמבר 2022 לאוגוסט 2026, סין רכשה 50% מהנפט הגולמי של רוסיה יצוא נפט ו-37% מהפחם שלה. יצוא סיני לרוסיה כללו מוצרי צריכה, כלי רכב מסחריים, ובמיוחד משאיות, מכונות תעשייתיות, חלקים אלקטרוניים וציוד אוטומטי. החשובים שבהם היו טכנולוגיות דו-שימושיות שסיפקו לתעשייה הצבאית הרוסית חלקים חיוניים לייצור נשק, מה שהופך את סין למאפשרת העיקרית של המלחמה ברוסיה. סין מנועים שסופקו בחשאי עבור רחפנים של רוסיה במהלך השנה האחרונה ולאחרונה שלחה מנועי מיקרו-טורבו-סילון כדי לשפר את ביצועיהם עוד יותר. בתורה, רוסיה של פוטין נקטה בחובות כבדים לסין במידה שעשויה בסופו של דבר לסכן את עתידה מעבר לנזק שגרמה המלחמה עצמה. יתר על כן, מאז השלב המוקדם של המלחמה, רוסיה המערכת הפיננסית הפכה תלויה יותר ויותר ביואן הסיני ובתנאי ההלוואות שלה, מה שמחליש את ריבונות הרובל הרוסי ויוצר בעיות נזילות חמורות במערכת הפיננסית שלה בו זמנית כאשר עתודותיה מתדלדלים על ידי המלחמה.

מערכת היחסים האסימטרית של רוסיה עם סין הביאה לכך שהיא כבר לא נחשבת לשחקנית עולמית עצמאית, אלא כ"שותפה זוטרה " בסדר היום הגלובלי של סין. סין נהנתה הרבה יותר מרכישת נפט רוסי מוזל, והיא מוגנת מפני בדיקה בינלאומית של האינטרסים שלה באוקיינוס ​​השקט, ובמיוחד אלה המתמקדים בטייוואן. זה קרה כתוצאה מהסטת תשומת הלב למלחמתו המתמשכת של פוטין באירופה, ואולי כעת גם עם מלחמתו המתמשכת של טראמפ במזרח התיכון. בשפת הקרמלין, פוטין עצמו הפך ל"אידיוט השימושי" של שי ג'ינפינג.

אפילוג, 
סמכותנים הם אופורטוניסטים. הם, קודם כל, נחושים להשיג יתרון על פני אחרים, כולל חבריהם הסמכותיים. אלו כמו טראמפ הם אימפולסיביים וחסרים את היכולות המנטליות הנדרשות להתנהל בצורה מחושבת, מה שמוביל אותם לשחק את הקלפים שלהם מהר מדי. הם נופלים קורבן לאלו כמו פוטין, המאומנים טוב יותר, ממושמעים יותר ומיומנים יותר בניצול מעמדם על ידי התפשרות על אלו של אחרים וניצול חולשותיהם. אבל פוטין סובל מהגזמה, מאפיין בולט ובלתי ניתן לעמוד בפניו של הנרקיסיזם שלו. זה הוביל אותו לא רק להמשיך את מלחמתו באוקראינה, אלא גם לאיים על אירופה עצמה. תלותו בתמיכתו של שי ג'ינפינג, שלא פתח במלחמות, נותרה בעלת חשיבות עליונה להשגת מטרותיו באירופה, אך בכך פוטין מוכר את רוסיה ומשאיר את סין כמרוויחה העיקרית מהקומדיה הטרגית העולמית הזו.

זכויות יוצרים @Kost Elisevich, MD, PhD 2026. כל הזכויות שמורות. כל שכפול בלתי חוקי של תוכן זה יגרור נקיטת צעדים משפטיים מיידיים.