גז-לייט פרו-רוסי בצפון אמריקה – ה"טנקי"

הגדרה של "טנקי": אדם בקצה השמאלי או הימני של הספקטרום הפוליטי, המתיישר עם משטרים סמכותניים זרים מושחתים כדי לקדם את סדר היום שלהם במדיניות חוץ, במחשבה שהם נעלים על זה של אומתו. (תרגום לרוסית: "אידיוט שימושי")

"קשה לחשוב על דברים; לכן, תנו לעדר להכריע את דעתו." - קרל ג' יונג   
עם הסרקזם הזה, כך מתקדם הקמפיין העולמי של דיסאינפורמציה רוסית בצורותיה השונות, המופץ על ידי טרולים תקשורתיים ממומנים היטב, עיתונאים חסרי ידע, פוליטיקאים ואנשי אקדמיה שהטיותיהם חורגות ממעקות המחקר: היכנסו ל"טנקי". הרטוריקה היא דבר שבשגרה וחוזרת על עצמה, ומעניקה לאדם את התחושה שלמרות האבסורד שלה, ככל שהיא נאמרת לעתים קרובות יותר, כך גדל הסיכוי שהיא תיתפס כ"אמת". כדי להבהיר, ארצות הברית (US) וארגון האמנה הצפון אטלנטית (נאט"ו) לא יזמו את המלחמה באוקראינה כפי שחוקרים מסוימים נואשים לטעון ואחרים להוטים לחזור עליה. סיכום הטיעונים הרלוונטיים ניתן למצוא בסדרת מאמרים זו תחת הכותרת "תוכניותיו של פוטין לאימפריה לעומת פחדו של פוטין מפני חדירת נאט"ו" (1 ביולי 2023). באופן דומה, הרעיון שאוקראינה הייתה מעוז נאצי שאיים איכשהו על ריבונותה וטוהר התרבות של רוסיה משתקף בעיוותיו המונומנטליים של פוטין את ההיסטוריה ובנטייתו לדיסאינפורמציה כאמצעי למניפולציה של הרגשות המערביים. תובנות מסוימות בנושא ניתן למצוא במאמר שכותרתו "דיסאינפורמציה רוסית וחוסר הנוחות של האמת - 1941 ו-2022" (10 במאי 2023).

21 חודשי המלחמה האחרונים באוקראינה הביאו לנו תמונות רבות של זוועות בלתי ניתנות להפרכה שבוצעו על ידי חיילים רוסים, המצדיקות העמדה לדין של לוחמים בודדים, קציניהם והנהגת הקרמלין, וביניהם ולדימיר פוטין. האמת מרגשת אותנו בדחיפותה ובניבויה של מה שעתיד לבוא בהתחשב במה שנראה. לפיכך, ניסיונות להתנצל על פשעיותו של פוטין או להצדיק סיבות לכך שרוסיה שמרה על שטח אוקראיני עליו השתלטה יש לפרש כטעויות וחסרות אחריות. תחבולותיהם של אלו שבוחרים להימנע ממציאות התוקפנות הגלויה של רוסיה וליצור את האשליה שאחרים אחראים לביצוע הטרור הזה באוקראינה הן עלבון לאינטלקטואל האנושי. ישויות אלה אינן מציעות פתרון לסכסוך אלא פשוט מסר למערב ולנאט"ו, בפרט, להפסיק ולהפסיק, בידיעה שלפוטין אין רצון לעשות את אותו הדבר כל עוד משימתו לשיקום האימפריה נותרה בלתי שלמה.

פעילים נגד המלחמה מתאספים מחוץ לאנדרטת לינקולן והבית הלבן במהלך עצרת "זעם נגד מכונת המלחמה" בוושינגטון הבירה ב-19 בפברואר 2023. העצרת נערכה ממש לפני יום השנה למלחמה באוקראינה. צילום: סטיבן שייבר/Shutterstock (13775007o)

דוגמאות בולטות לפעילות מסוג זה הן תנועות במערב תחת הכותרת "זעם נגד מכונת המלחמה", "רשת השלום והצדק" ו"שלום עכשיו! עצרו את המלחמה, עצרו את נאט"ו". גופים והפגנות אלו גייסו אנשים כמו מפלגת הירוקים בעבר ובהווה ושאפתנים פוליטיים ליברטריאנים שמרנים מארה"ב וקנדה, ופוליטיקאים מותשים אחרים, ספקי תעמולה רוסית ברשתות החברתיות, עיתונאים שמאלנים ופעילים חברתיים שמרגישים מחויבים להביע את דעתם בנושאים שבהם, במקרה הטוב, יש להם הבנה שטחית. הצהרותיהם מסתכמות בדבר הבא:

רוסיה עוסקת כיום בפעולות צבאיות למחצה עם קבוצת שכירי החרב שלה, "וגנר" , במספר מדינות אפריקאיות, תוך שהיא נהנית ממשאביהן הטבעיים תוך פגיעה באינטרסים הלאומיים שלהן. היא ממשיכה לתמוך במשטר אסד בסוריה כדי לצבור השפעה פוליטית ולהקים בסיסים צבאיים במזרח התיכון , תוך שהיא מרוויחה גם ממשאבי טבע מקומיים. שכירי החרב של "וגנר" מבצעים פעולות אסטרטגיות דומות באמריקה הלטינית ובאיים הקריביים, עם נוכחות בוונצואלה, ניקרגואה וקובה, מעוזים של רגשות אנטי-אמריקאים. לכן, ניתן לשאול, היכן ארה"ב דוחפת בחזרה אם לא אוקראינה, עוצרת את רוסיה בפתחה, עוזרת למדינות אירופה לעמוד בפני הלוחמנות הרוסית ומביאה אותה ואת פוטין עצמו לדין וחשבון, בצדק.

עצרת "זעם נגד מכונת המלחמה", שטענה שהיא עצרת נגד הסכסוך באוקראינה, אורגנה על ידי מספר קבוצות, ביניהן המפלגה הליברטריאנית ומפלגת העם, ונשאו בה דוברים כמו חברי קונגרס לשעבר, רון פול, דניס קוצ'יניץ' וטולסי גאבארד; 19 בפברואר 2023. צילום: זאק ד. רוברטס/נורפוטו/שאטרסטוק (13776481f)

ארה"ב הוכיחה, תחת הנהגה אחראית, שהיא מסוגלת לנהל בו זמנית וביעילות ענייני חוץ ופנים משמעותיים. במצב הנוכחי עם אוקראינה, היא אינה מחייבת אף אחד מכוחותיה לסכסוך. בתהליך, היא צברה מידע יקר ערך בנוגע למוכנות הצבאית הרוסית וליעילותם של אמצעי ההרתעה, בעודה מבקשת להביא תוקפן אכזרי לדין.

"אחד החטאים המוזרים של המאה ה-20,אותו פיתחנו לרמה גבוהה מאוד, הוא חטא התמימות. נאמר שכאשר בני אדם מפסיקים להאמין באלוהים, הם לא מאמינים בכלום. האמת גרועה בהרבה: הם מאמינים בכל דבר." - מלקולם מוג'רידג'.
תחושה זו כבר אוששה באמצע המאה ה-20, כאשר מכונת התעמולה הנאצית החלה לפעול והתפתחה לתעשיית המדיה החברתית של ימינו. תעשייה זו נכשלה במידה רבה בהתמודדות עם דיסאינפורמציה משתוללת עם הכחשת האמת הברורה שלה ומסר שנאה מכוון למדי כלפי "האחר".

פוטין ניצל את השימוש בדיסאינפורמציה ובפילוג חברתי מובנה במערב כדי להסיט את תשומת הלב מכוונותיו האמיתיות באוקראינה, במיוחד בארה"ב, שם זכה לשבחים בקרב אנשי תקשורת בולטים, אוונגליסטים אמריקאים ופוליטיקאים רפובליקנים. דמוקרטיה ייצוגית נמצאת על כף המאזניים , שכן פוטין רואה בה איום לא רק על גבולותיו אלא גם ברחבי העולם. פירוקה בארה"ב, מעוז של דמוקרטיה, יוכיח לעולם שניתן לדרדר ולכבות אותה, ולא את האוטוריטריות .

טנקי אימצו את הנושאים שלו, חלקם במכוון, אחרים אולי מוכוונים יותר על ידי דעות קדומות ספציפיות שלהם. המדיה החברתית, בתורה, אפשרה תקשור בנפח גבוה של פלט מהיר, חוזר ורציף ללא מחויבות למציאות או לעקביות. בכך, היא מאיצה את הנטייה של אנשים לסווג את עצמם בתוך קבוצות מסוימות, לבנות חלק מזהותם על ידי השתייכות אליהן, ואף לחפש הצדקה להן מעבר למגבלות ההיגיון כפי תיאוריית הזהות החברתית . לאחר מכן, היא ממשיכה לאכוף מחסומים כנגד קבוצות אחרות ומונעת שיח הולם בתהליך. עם זאת מגיע הטירוף שלעיתים משתלט על החברה, ובפרט על מוסדות מסוימים.

הרטוריקה הפוליטית של הימין הקיצוני משקפת הטיה לנטישת אוקראינה לרוסים.

בעוד שרוב בבית הנבחרים האמריקאי הצביע לאחרונה בעד המשך התמיכה באוקראינה (311 מול 117), 69 רפובליקנים בחרו לדחות את המימון. יותר ממחציתם נבחרו למושביהם בשני המחזורים הקודמים, 2020 ו-2022, מספיק כדי להראות את ההשפעה המזיקה שהייתה לממשל הרפובליקני הקודם על האידיאל האמריקאי ועל העקרונות עליהם הוא עומד. הרוב הגיע ממדינות הדרום, כאשר 29% מקבוצה זו ייצגו מחוזות בשתי מדינות בלבד, טקסס (11) ופלורידה (9). נימוקם להצבעה כזו משקף את הרטוריקה הפגומה של טנקי המלחמה. הם מתקשים למצוא בסיס התומך כראוי בטענותיהם - התנהגות שאינה הולמת את אלו המחזיקים בתפקיד כזה. פיוס רוסיה, כפי שהכריזה לאחרונה , וכפי שההיסטוריונית הת'ר קוקס ריצ'רדסון חזרה על כך, מזכיר לנו את יום השנה להסכם מינכן ב-30 בספטמבר 1938, כאשר ראש ממשלת בריטניה נוויל צ'מברלין סחר בשלום עם אדולף היטלר בכך שאפשר סיפוח חבל הסודטים לגרמניה. האחרונה הייתה חלק מהמדינה הריבונית צ'כוסלובקיה, והמהלך רק הזינה את תוכניתו המתמשכת של היטלר להשתלט על חלק ניכר מאירופה פחות משנה לאחר מכן, עם פרוץ מלחמת העולם השנייה. האם אנחנו באמת חושבים שיש סיבה להאמין שפוטין לא ימשיך עם רעיונותיו האימפריאליסטיים?

רגש פופוליסטי התגנב לתפיסה הלאומית כאן בארה"ב, המאתגר את מטרת מתן הסיוע לאוקראינה להגנתה מפני פלישה בלתי חוקית לטובת מתן מימון נוסף לעניינים פנימיים. כתזכורת, ארה"ב מדורגת במקום ה-12בעולם בסיוע לאוקראינה כאחוז מהתוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) עם 0.33% בתקופה שבין 24 בינואר 2022 ל-31 במאי 2023. חמש המדינות המובילות שתרמו יותר באופן יחסי (0.63% - 1.26%) הן אלו המאוימות ביותר על ידי רוסיה בסביבתן הקרובה - המדינות הבלטיות, פולין וסלובקיה. הטיעון, כמובן, מתעלם מהעובדה שרוסיה עלתה ותמשיך לעלות לארה"ב הרבה יותר בגלל האיום שהיא יוצרת ברחבי העולם בכוונה לערער אותה. אין סוף באופק לבזבוז הזה של כספים, משאבים ולעיתים, גם של חיים אמריקאים, אלא אם כן ארה"ב תבחר לקרוא לכך עכשיו - להביא את רוסיה לדין ולעשות זאת על אדמתה ומימיה של ארץ אחרת שבחרה לשאת את המאבק למענה ולעשות זאת בכוחות עצמה ברצון עמה.

זכויות יוצרים @Kost Elisevich, MD, PhD 2023. כל הזכויות שמורות. כל שכפול בלתי חוקי של תוכן זה יגרור נקיטת צעדים משפטיים מיידיים.


מחשבה אחת על "הדלקת גז פרו-רוסית בצפון אמריקה - ה"טנקי""

  1. עוד הצעה טובה, קוסט! אני מציע בכבוד רב תיקון קטן אחד: הוספת המילים "עצלנים מבחינה אינטלקטואלית וחסרי אחריות" ל"עיתונאים חסרי ידע".

התגובות סגורות.