להדליק להבה ולשמור עליה בוערת

לפני שנה, החלה מלחמה בקנה מידה שלא נראה מאז מלחמת העולם השנייה - תרחיש משוער של "דוב נגד עכבר" היה צפוי להתפתח. אבל דברים השתבשו נורא תוך זמן קצר עבור הדוב. נשיא ואשתו לא ברחו אלא נשארו בבית עם עמם בזמן שאומה מותקפת. אזרחים מן השורה התאספו להגנה טריטוריאלית כדי להגן על כפריהם, עיירותיהם ועיריהם. מוזיקאים, רקדנים, עובדי משרד, חקלאים, עקרות בית ואחרים למדו את אמנות הקרב, חמשו את עצמם בהתאם ואלתרו מטעני חבלה; תנועת פרטיזנים התעוררה מחדש, והזכירה היסטוריה שהייתה מושרשת זה מכבר במדינה זו. צבא נלחם והחזיר לעצמו הרבה ממה שאבד בתחילה. במהלך שנה מסוימת זו, המדינה סבלה רבות - חיים אבדו, ילדים נחטפו, משפחות נעקרו. בוצעו מעשי זוועה - הוצאות להורג המוניות, אונס, עינויים, הרס בתים, בתי חולים ומשאבי אנרגיה, הכל במטרה לפייס את רצונו של רודן לשקם אימפריה שההיסטוריה כבר בחרה לנטוש.

תרגילים צבאיים לאזרחים בקייב, אוקראינה. קרדיט צילום: palinchakjr

עבור התוקפן, לא רק שהעכבר התרומם כדי לנפץ את הציפיות לניצחון קל ולהאדרת משטר הזקוק לאימות, אלא שהסכסוך תויג מחדש כמתקפה על הדמוקרטיה וכמעשה פלילי שעליו יש להטיל את האחריות על הפולש. חלק ניכר מהקהילה העולמית התלהט מהברבריות הגלויה של ההתקפה והתאחד מאחורי גינוי זה. זה היה אמור להיות כעת עמדה למען עקרונות דמוקרטיים כנגד משטר סמכותי הראוי לבידוד. במקום לפרק את נאט"ו, המלחמה חיזקה אותו. שותפותיה התאחדו וגייסו את משאביהם כדי להדוף אויב שהביע את עצמו שלא בצדק כנגד מדינה ריבונית ועל הבמה העולמית. מדינות שכנות ואלו המרוחקות יותר בחו"ל הראו את אנושיותן בכך שספגו ודואגות למשפחות העקורות הרבות שנאלצו להימלט מהטרור.   

המאמץ שהשקיעה הקהילה הבינלאומית לתמוך באוקראינה תמך במאבק שהיה נחוץ כדי להתנגד. נשק שסופק לכוח צבאי בעל יכולת ונחושה הוכח כנדרש כדי להילחם במלחמה שניתן לנצח בה. זוהי הגבעה שעליה תעמוד אוקראינה; חוסנה אינו ניתן להכחשה כעת. כדי ששאר העולם יבין, זוהי הגבעה שעליה יש להפיל משטר מרושע כדי להתחיל בשיקום הסדר הבינלאומי, פחות ממושא על ידי תוכניות סמכותניות המערערות את יציבותו. רק אז, רוסיה יכולה לחפש דרך שבה תוכל להשיב לעצמה את שלמותה ואת יכולתה לתפקד כמדינה חברה בקהילה עולמית.

כמו בכל מאמץ מתמשך, תמיכה ציבורית היא קריטית לשמירה על המימון הממשלתי הנדרש. למרות הטיעונים הברורים מאליהם במצב הנוכחי של הבאת פושעים לדין, הבטחת ערכים דמוקרטיים, הפחתת האיום של משטרים אוטוריטריים וסיום הניקוז הפיננסי במרדף אחר התערבות רוסית ברחבי העולם, ישנם כוחות התומכים בסיום התמיכה באוקראינה. המאמץ האחרון התרחש לאחר ועידת הביטחון במינכן, עם הפגנות פרו-רוסיות נגד המלחמה שנערכו במינכן ובוושינגטון הבירה. מאות צופים נמשכו לאירוע האחרון, אשר באופן אירוני התקיים באנדרטת לינקולן. בין הדרישות שהועלו הייתה קריאה לסיים את המימון לאוקראינה, שכן הוא הביא להריגתם של עשרות אלפים, עקירת מיליוני בני אדם ואיום של מלחמה גרעינית. לא נאמר דבר על כך שרוסיה היא זו שמבצעת רצח עם באוכלוסייה האזרחית האוקראינית, מגייסת פושעים להילחם כשכירי חרב בפלישה זו, עוקרת המוני אזרחים לקראת טרור גובר ומאיימת על מדינה ריבונית בהשמדה אם לא יכנעו לרצון רודן. במקום זאת, הועלו טיעונים למען בניית "עולם המבטיח לכל אדם חופש ממלחמה ואימפריה במקום הסדר העולמי ההגמוני של ארה"ב המתמוטט". כל אלה ראויים לשבח, אך כיצד מבטיחים חופש כאשר משטר סמכותי כמו זה של ולדימיר פוטין בוחר לבצע פשע נגד האנושות? כמה מהדוברים-משתתפים באירוע זה שתמכו ברטוריקה חסרת היגיון שכזו מומנו על ידי הקרמלין דרך רשת הטלוויזיה רוסיה היום (RT), שבסיסה במוסקבה; אחרים, כולל דמויות פוליטיות פחות מוכרות שהופיעו באירוע, הביעו בעבר רגשות פרו-רוסיים ופרו-פוטין עם הצעות גרוע ומושכלות לקידום ארה"ב של הסכסוך הנוכחי.

רוסיה טודיי, ערוץ התעמולה המרכזי המצוטט לעתים קרובות עבור ממשלת רוסיה, משך תשומת לב בשנת 2014 כאשר אחת המגישות שלה מוושינגטון, ליז וואהל, הודיעה על התפטרותה בשידור חי, והאשימה את RT בהיותה "חלק מרשת התעמולה של פוטין" וב"טייוח מעשיו של פוטין". היא ציינה כיצד RT "מקדמת את מדיניות החוץ של מישהו שזה עתה פלש למדינה ואז משקר לגביה". דיוויד ז. מוריס דיווח בפורצ'ן כי "RT סיפקה במה לתיאוריות שוליים שונות או פשוט נרטיבים כוזבים בשיח הציבורי האמריקאי". זמן קצר לאחר הפלישה הרוסית, RT איבדה את רוב הסיקור העולמי שלה בכבלים ובלוויין והפסיקה את פעילותה בתחילת מרץ 2022.

מאמץ התעמולה הרוסי, גדוש בהאשמות שווא, דיסאינפורמציה וקורבנות עצמית האופייניים למשטרו של פוטין, החוויר בהשוואה למציאות שהציגה את עצמה באוקראינה. קטעי וידאו ופרשנויות של אינספור כתבים זרים הדגימו את האכזריות הרוסית על פניה, עם מיקוד מכוון בתשתיות מגורים אזרחיות, זוועות שבוצעו ברחבי מזרח ומרכז אוקראינה, והסבל שנגרם עקב עקירה המונית של אזרחים, חשיפה ואובדן חיים. מעבר לכך, ישנן תצוגות גבורה והישגים בחזית, שירי התרסה הספונטניים במקלטים תת-קרקעיים, אישה אוקראינית מבוגרת נועצת מבט ומקללת חיילים רוסים, אלפי לוחמים זרים העומדים לצד אוקראינים כדי להתעמת עם הפולש, אנשים היוצאים מבתי מגורים הרוסים כועסים ומתריסים יותר מבעבר, ובסופו של דבר, חיילים רוסים מאוכזבים תוהים מה הם בעצם משיגים במלחמה הזו.

מספר פלטפורמות מדיה חברתית סיפקו אינספור תמונות של השמדת החימוש הרוסי, הן ביבשה והן בים. צילומים אוויריים שאפשרו באמצעות רחפנים הנמצאים בכל מקום הראו צילומי קרב פעילים, חלקם מעורבבים בחוכמה עם מוזיקה הממחישה התרסה בסיסית מצד האוקראינים, שנראה כי היא חודרת גם לכל קו החזית. כישלון האסטרטגיה הצבאית הרוסית, שצוין הן במיקרוקוסמוס של אנקדוטות אלה בחשבונות טוויטר רבים והן בהערכות כלליות של מומחים צבאיים, שופך אור חיובי על אופן התמיכה שניתנה לאומה שנלחמה נגד עריצות - תזכורת לעקרונות עליהם עומדת ארה"ב עצמה.

העיתונות הזרה עקבה באופן פעיל אחר סיפור המלחמה הזה, תוך פירוט לא רק של הנסיבות היומיומיות של הקיום בסביבה מסוג זה, אלא גם יצירת פרספקטיבות חיים בסכסוך זה. סרט תיעודי ייחודי ומבוצע היטב על סיפור NFL 360 של הליגה האוקראינית של פוטבול אמריקאי, מאת קייל ברנדט, הביא הביתה את סיפורם של שחקנים שהפכו ללוחמים במלחמה והציג אישית את אופי המחויבות של אנשים רגילים וספורטאים כלפי משפחותיהם וארצם. סרט תיעודי של Frontline עקב אחר משפחות עקורות ששרדו מתחת לאדמה בחרקוב וכוחות חירום שעבדו באזור מלחמה, הזכיר לכולם את הסכנות הממשמשות ובאותה מידה של הפגזה חסרת הבחנה של בתי מגורים אזרחיים. סרט אחר, בעזרת סוכנות הידיעות AP, ביצע סקירה של פשעי מלחמה על ידי הצבא הרוסי, במיוחד בפרבר בוקה של קייב. אמנדה מסיאס מ-CNBC דיווחה על חטיפה ומעצר של ילדים אוקראינים באמצעות תוכניות אימוץ בכפייה ברחבי רוסיה. הילד הצעיר ביותר שזוהה בתוכנית כזו היה בן 4 חודשים; מטריד לא פחות היה גיוס הצבא על ידי רוסיה של ילדים בני 14 בלבד. מספר סיפורי YouTube זיהו פשעי מלחמה דומים בהם מעורבים ילדים. מצגות אלה ממשיכות לזרום מתוך הסכסוך הזה, ומטביעות ניסיונות של סוכנויות רוסיות ו"אידיוטים שימושיים" שלהן בחו"ל לצייר את פנטזיות הקורבנות המפנק שלהם.

ביקורו האחרון של הנשיא ביידן באוקראינה חיזק את הנרטיב של מה שמלחמה זו מסמלת שוב. משטרים סמכותניים של המאה הקודמת, וכעת גם הנוכחית, ניסו לכפות את עצמם על סדר בינלאומי ולכופף אותו לרצונם. הם נכשלים על חשבון ארצם, שכן בסופו של דבר הם נדרשים לתת דין וחשבון על ההשלכות. עולם משתנה, עם משאביו הטכנולוגיים המתפתחים ופלטפורמות המדיה החברתית שלו, מספק הזדמנות להיות מעודכנים וגם להיות מוטעים, להבין את ההיסטוריה העומדת בבסיס האמת או פשוט לקבל אווירה רטורית ולא מבוססת, משום שהיא עשויה להתאים להטיה של האדם. חלוף הזמן במהלך סכסוך אכן כופה עייפות ורצון לראות את סופו. הוא מחליש את הנחישות ודוחף חלק מהאנשים לפתרונות מוכנים. הוא מאפשר למבצע הפשע לצבור שטח ולהימנע מאחריות. ואכן, כך פוטין רואה את המערב.

רבים במערב רואים במלחמה זו עניין מתמשך, שסביר להניח שיסתיים זמנית בפשרה כלשהי, רק כדי להתחיל מחדש במועד עתידי. נקודת מבט אחרת תטען אחרת לגמרי - משטר סמכותי שמובס צבאית וכלכלית, מנהיגיו נרדפים ומובאים לדין ומדינה פגועה שוקמת. וחשוב מכל, עם הפלה כזו, העולם עשוי להבין שתוקפנות מכוונת באמצעות לוחמה צפויה להגיע לסוף דומה ושהגיע הזמן ללמוד לקח זה. תנו לכל הרודנים להבין זאת וייקחו אחריות. הטריק כרגע הוא לראות את המלחמה הזו מסתיימת באופן סופי עם התמיכה הצבאית הראויה שניתנת כדי להביס את התוקפן ושהתקשורת תמשיך בעבודתה לקידום האמת ולפיקוח על השקרים.

זכויות יוצרים @Kost Elisevich, MD, PhD 2023. כל הזכויות שמורות. כל שכפול בלתי חוקי של תוכן זה יגרור נקיטת צעדים משפטיים מיידיים.